ליטל שיש בע"מ נ' יהודאי

פסק דין

התובעת הגישה לביצוע שני שיקים משוכים ע"י הנתבע לפקודת התובעת. האחד, ע"ס 19,014 ₪ והשני ע"ס 21,380 ₪. מועד פרעון שני השיקים ביום 16.9.10. השיקים בוטלו מחמת הוראת ביטול שניתנה.

הנתבע הגיש התנגדות נתמכת בתצהירו ורשות להתגונן ניתנה.

אין מחלוקת כי הצדדים נקשרו בחוזה לפיו התובעת סיפקה לנתבע אבני חיפוי בשני פרויקטים שהנתבע ביצע. האחד, עבודת חיפוי במחלף עין תות (להלן: פרויקט תות) והשני, עבודת חיפוי בבניין מגורים בפ"ת (להלן: פרויקט פ"ת).

עיקר טענות הנתבע

אשר לפרויקט תות, טוען הנתבע כי הזמין מהתובעת, באמצעות מנהלה, מר יחיאל ברוק (להלן: ברוק), 530 מ"ר אבני חיפוי. הנתבע טוען כי מועדי האספקה וסדרה היו תנאי יסודי ומהותי בהתקשרות שכן לוח הזמנים לביצוע העבודה היה לחוץ ביותר והדבקת האבנים אמורה היתה להתבצע בסדר מסויים, שורה של אבנים גדולות ולאחריה שורה של אבנים קטנות. אם מידה אחת לא סופקה לא ניתן לבצע את העבודה.

התובעת לא עמדה בהסכם וסיפקה רק 500 מ"ר. האבן סופקה לא במועדים ובגדלים שהוזמנו. כפועל יוצא, לא היה ניתן לבצע את עבודת החיפוי עפ"י התכנית ההנדסית והאדריכלית והנתבע נאלץ לשנות את צורת החיפוי. אופן אספקת האבן ע"י התובעת הוביל לעיכוב בביצוע העבודה והפרת הסכם מצד הנתבע כלפי המזמין, דבר שגרם לסנקציות מצד המזמין ופגיעה במוניטין של הנתבע. הנתבע נאלץ להעסיק עובדים לחיתוך האבן על מנת שתתאים לתכנית, דבר שגרם לפיחות באבן. בשל האבן הלקויה שסופקה, נגרמו לנתבע עלויות נוספות של 7,888 ₪ כולל מע"מ אותן יש להפחית מהסכום המגיע לתובעת.

אשר לפרויקט פ"ת, בתאריך 2.6.10 נשלחה הזמנה כללית ובתאריך 6.6.10 נשלחה הזמנה מפורטת (נספחים ב-ג לת.ע.ר. הנתבע). עפ"י ההזמנה, היה על התובעת לספק האבן עד ליום 12.6.10. רק ביום 21.6.10 סופק חלק מהאבן ובאיכות ירודה ביותר, עם פגמים ושברים, דבר שחייב את הנתבע להעמיד עובדים למיון האבן, בעקבותיו נפסלו מרבית האריחים. גם בחודשים יולי-אוגוסט לא סופקה אבן כנדרש על אף התערבות חבר ועד הבית במקום, מר ילין.

רק 120 מ"א מהאבן שסופקה היו ראויים לשימוש ולכן זכאית התובעת לתשלום ע"ס 10,092 ₪ בלבד.

נוכח מחדלי התובעת, חל עיכוב של חודשים בביצוע העבודה, נגרם סבל רב לדיירים, נגרם לנתבע נזק תדמיתי וכספי שכן נאלץ לממן פיגומים תקופה ארוכה מהמתוכנן ולהעסיק פועלים במיון האריחים. הנתבע אף נסע למפעל התובעת, ולבסוף נאלץ להזמין אבן מספק אחר ולשלם עבור משאית לפינוי האבן הפסולה, בסך כולל של 19,836 ₪.

בפועל קיבלה התובעת תשלום ע"ס כולל של 59,413 ₪, סכום הגבוה בהרבה מהמגיע לה.

טענה שטרית – אין מחלוקת כי הנתבע מסר לתובעת שיק חלופי בסכום של 21,380 ₪ אשר נפרע. לכן, השיק השני שהוגש לביצוע פקע ולא היה מקום להגישו לביצוע.

עיקר טענות התובעת

התובעת סיפקה לנתבע אבן באיכות טובה וטענות הנתבע בעניין זה לא הוכחו.

התובעת מאשרת כי הנתבע מסר שיק החלופי אשר נפרע אך טוענת כי הוסכם בין הצדדים שהשיק שבוטל יוחזר רק לאחר גמר חשבון. דהיינו, בהסכמת הצדדים הפך השיק לשיק בטחון עד לסיום ההתחשבנות בין הצדדים.

מעבר לשיק ע"ס 19,014 ₪, נותר הנתבע חייב לתובעת סך של 14,802 ש"ח בגין אבן שסופקה ולכן התובעת זכאית להיפרע סכום זה מהשיק ע"ס 21,380 ₪. משכך, העמידה התובעת את התביעה ע"ס של 33,816 ₪.

מטעם התובעת העיד מר ברוק. מטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו, מר משה ילין מועד הבית בפרויקט פ"ת וכן מר אריאל נוביק, מנהל העבודה בעסקו של הנתבע.

דיון והכרעה

הצדדים להליך הינם צדדים קרובים לשטר. לכן, יש לקרוא את עסקת היסוד ליחסיהם השטריים (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193).

פרויקט תות – בהזמנה (נספח א' לתצהיר הנתבע) הוזמנו 530 מ"ר אבנים בעובי 3 ס"מ כדלקמן: 140 מ"ר רוחב 40, 110 מ"ר רוחב 30, 195 מ"ר רוחב 60, 85 מ"ר רוחב 35. גובה כל האבנים הוגדר "חופשי". הצדדים הסבירו כי "חופשי" משמעו באורך משתנה. המחיר המוסכם הינו 78 ₪ למ"ר לא כולל מע"מ, תשלום שוטף+45 יום. עוד סוכם כי האספקה היא לאתר לפי תאום מראש עם הנתבע.